Abstract
מאמר זה יתאר את תהליך השימור של "הבית הגדול" במשמר העמק, מבנה מודרניסטי ואיקוני שהוקם בשנים 1937-1933 כמוסד החינוכי הראשון של "הקיבוץ הארצי", ושיקומו הושלם בסתיו 2017. תכנונו של הבית כלל תהליך של קבלת החלטות שבשלביו השונים השתתפו רבים מחברי הקיבוץ, ושהורכב הן משיקולים פרגמטיים "אובייקטיביים" של שימושיות ועלות, הן משיקולים "סובייקטיביים" הקשורים לערכים המיוחסים למבנה ולמשמעותו כאחד ממוסדותיה החשובים ביותר של תנועת "השומר הצעיר". מאז הקמתו בשנות השלושים, במהלך שנות עלייתה ונפילתה של התנועה הקיבוצית, הנטישה ההדרגתית של הבניין בשנות התשעים ועד לתחייתו בימים אלה באמצעות שינוי ושימוש חוזר, ממשיך הבית הגדול לשקף את הערכים המשתנים של הקהילה שהקימה אותו, אך גם להוות כלי בעיצוב דמותה של חברה חדשה ומתחדשת. כנגד הטענה המודרניסטית שלפיה על כל דור להשתחרר מכבלי העבר ולהקים מבנים ההולמים את תקופתו, אטען במאמר זה כי עוצמתו של מבנה היסטורי כסמל, גם אם שנוי במחלוקת, היא כלי רב יכולת בהבניה של זהות קהילתית חדשה וביצירה של ציר פיזי וסימבולי שסביבו יכולים דורות שונים להתקבץ ולהגדיר את עצמם שוב ושוב כקהילה. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | 'The Children's Settlement' at Kibbutz Mishmar Haemek: Back to The Big House' |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 79-90/ 171-184 English |
| Number of pages | 12 |
| Journal | אתרים המגזין |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2018 |