TY - JOUR
T1 - מעגלי ההשפעה של התחדשות עירונית: הערכה של 'פינוי-בינוי' ולקחיה מנקודת ראות חברתית [מתוך המדור: לעניין - מאמרים מדעיים: עיון ומחקר ]
AU - קיינר-פרסוב, נאוה
AU - כרמון, נעמי
PY - 2020
Y1 - 2020
N2 - למעלה מ-000,70 יחידות דיור אושרו לביצוע במסגרת התחדשות עירונית באסטרטגיתפינוי-בינוי, תכנית שיזם וקידם משרד הבינוי והשיכון וכיום מנוהלת באמצעות הרשותהממשלתית להתחדשות עירונית בישראל. בכל יום מתבצעים במדינה תכנון ובנייהשל פרויקטי החידוש העירוני בהיקפים רחבים, אך אין בידינו ידע מבוסס על השפעותהתכנית. מאמר זה מדווח על מחקר הערכה ראשון מסוגו, המכוון בעיקרו להשפעותהחברתיות של פרויקט החידוש. המתודולוגיה כוללת הגדרה ייחודית של המושג'הוגנות חברתית', המותאם להקשר של מגורים, מדידת תפוקות/תוצאות/השפעות שלהתכנית, והערכה של פרויקט החידוש העירוני בשלושה מעגלים חברתיים-מרחביים:מעגלי התושבים בשכונה/מתחם, התושבים בעיר והתושבים במדינה.מחקר אמפירי בוצע במתחם הראשון אשר פונה, נהרס, נבנה ואוכלס במסגרת פינוי-בינוי. בקרית אונו, בשיכון 'שאול המלך' הוותיק נהרסו 174 דירות קטנות, ובמקומןנבנתה 'אונו הירוקה' עם 530 דירות חדשות ומרווחות ב-11 בניינים. ראיונותמפורטים עם תושבים בבתיהם, תושבים ותיקים וחדשים, איפשרו להעריך תועלותועלויות מנקודת ראותם, בדגש על הוותיקים שפונו ועברו לדירות החדשות. נמצאשעבור רוב בעלי הדירות מקרב הוותיקים, התועלות - בעיקר הכספיות - היו גבוהות,כולל בעלי דירות שאינם גרים באונו הירוקה. גם חלק מדיירי השיכון הציבורי יצאונשכרים. אך שוכרים מבעלי בית פרטיים נדחקו ממקומותיהם ויצאו אל שוק דיורבו המחירים הולכים ומאמירים; תושבים אלו 'שקופים' מבחינת מערכת התכנון.מבחינת תושבי העיר, התייחסנו ל'כושר הנשיאה' - מוכנות העיר לזרם התושביםהחדשים, וגם להשפעה על )אי(זמינות של דיור בר-השגה. ממצא מעניין במיוחד ברמהזו מלמד שהעול הנופל על העיר גדול בהרבה מזה שהיה חזוי בהתאם ל'מכפיל'; למרותשהיחס בין דירות שנהרסו לדירות במתחם החדש הוא 3:1 ,בפועל היחס שנמצא ביןמשקי בית של ותיקים למשקי בית חדשים הוא 8:1 .יתר על כן, משקי הבית החדשיםגדולים יותר, רובם עם ילדים צעירים בגילאי חינוך ובעלי הרבה יותר מכוניות, יחסיתלוותיקים. ממצאי ההשפעות מאקרו, במעגל המדינה, מתייחסות להרחבת הפעריםהחברתיים-כלכליים בין בעלי דירות למי שאין דירה בבעלותם וגם בין תושבי המרכזלתושבי הפריפריה.המאמר מסתיים בארבע קבוצות של המלצות, המכוונות למקבלי החלטות בסקטורהציבורי, בדבר: הגדלת ההוגנות החברתית של פרויקטים; סיוע לעיריות כדי שתובלנהפרויקטים בתחומן; הוזלת עלויות של פרויקטים; ושיפור הבנייה, באמצעות חדשנותתכנונית-אדריכלית, שאינה מייקרת ואף מוזילה את עלויות ההתחדשות העירונית.מילות מפתח: התחדשות עירונית; הוגנות חברתית; הערכת תכניות עירוניות; פינויובינוי
AB - למעלה מ-000,70 יחידות דיור אושרו לביצוע במסגרת התחדשות עירונית באסטרטגיתפינוי-בינוי, תכנית שיזם וקידם משרד הבינוי והשיכון וכיום מנוהלת באמצעות הרשותהממשלתית להתחדשות עירונית בישראל. בכל יום מתבצעים במדינה תכנון ובנייהשל פרויקטי החידוש העירוני בהיקפים רחבים, אך אין בידינו ידע מבוסס על השפעותהתכנית. מאמר זה מדווח על מחקר הערכה ראשון מסוגו, המכוון בעיקרו להשפעותהחברתיות של פרויקט החידוש. המתודולוגיה כוללת הגדרה ייחודית של המושג'הוגנות חברתית', המותאם להקשר של מגורים, מדידת תפוקות/תוצאות/השפעות שלהתכנית, והערכה של פרויקט החידוש העירוני בשלושה מעגלים חברתיים-מרחביים:מעגלי התושבים בשכונה/מתחם, התושבים בעיר והתושבים במדינה.מחקר אמפירי בוצע במתחם הראשון אשר פונה, נהרס, נבנה ואוכלס במסגרת פינוי-בינוי. בקרית אונו, בשיכון 'שאול המלך' הוותיק נהרסו 174 דירות קטנות, ובמקומןנבנתה 'אונו הירוקה' עם 530 דירות חדשות ומרווחות ב-11 בניינים. ראיונותמפורטים עם תושבים בבתיהם, תושבים ותיקים וחדשים, איפשרו להעריך תועלותועלויות מנקודת ראותם, בדגש על הוותיקים שפונו ועברו לדירות החדשות. נמצאשעבור רוב בעלי הדירות מקרב הוותיקים, התועלות - בעיקר הכספיות - היו גבוהות,כולל בעלי דירות שאינם גרים באונו הירוקה. גם חלק מדיירי השיכון הציבורי יצאונשכרים. אך שוכרים מבעלי בית פרטיים נדחקו ממקומותיהם ויצאו אל שוק דיורבו המחירים הולכים ומאמירים; תושבים אלו 'שקופים' מבחינת מערכת התכנון.מבחינת תושבי העיר, התייחסנו ל'כושר הנשיאה' - מוכנות העיר לזרם התושביםהחדשים, וגם להשפעה על )אי(זמינות של דיור בר-השגה. ממצא מעניין במיוחד ברמהזו מלמד שהעול הנופל על העיר גדול בהרבה מזה שהיה חזוי בהתאם ל'מכפיל'; למרותשהיחס בין דירות שנהרסו לדירות במתחם החדש הוא 3:1 ,בפועל היחס שנמצא ביןמשקי בית של ותיקים למשקי בית חדשים הוא 8:1 .יתר על כן, משקי הבית החדשיםגדולים יותר, רובם עם ילדים צעירים בגילאי חינוך ובעלי הרבה יותר מכוניות, יחסיתלוותיקים. ממצאי ההשפעות מאקרו, במעגל המדינה, מתייחסות להרחבת הפעריםהחברתיים-כלכליים בין בעלי דירות למי שאין דירה בבעלותם וגם בין תושבי המרכזלתושבי הפריפריה.המאמר מסתיים בארבע קבוצות של המלצות, המכוונות למקבלי החלטות בסקטורהציבורי, בדבר: הגדלת ההוגנות החברתית של פרויקטים; סיוע לעיריות כדי שתובלנהפרויקטים בתחומן; הוזלת עלויות של פרויקטים; ושיפור הבנייה, באמצעות חדשנותתכנונית-אדריכלית, שאינה מייקרת ואף מוזילה את עלויות ההתחדשות העירונית.מילות מפתח: התחדשות עירונית; הוגנות חברתית; הערכת תכניות עירוניות; פינויובינוי
KW - התחדשות עירונית
KW - צדק חברתי
KW - סוציולוגיה עירונית
KW - צדק חלוקתי
KW - בנייה למגורים -- היבטים כלכליים וחברתיים
KW - מדיניות כלכלית -- דיור ושיכון
KW - תכנון ערים -- קרית אונו
KW - שכונות מגורים
KW - פער חברתי
KW - תכנון ערים
KW - השפעה
KW - פריפריה
KW - עיריות
KW - עלויות
KW - בעלי בתים
KW - Homeowners
KW - Cost
KW - Municipal government
KW - Rural conditions
KW - Impact
KW - City planning
KW - Social integration
KW - Neighborhoods
KW - City planning -- Israel -- Kiryat Ono
KW - Housing policy
KW - Distributive justice
KW - Sociology, Urban
KW - Social justice
KW - Urban renewal
M3 - מאמר
SN - 1565-527X
VL - 17, 1 (2020), עמ' 148-179
SP - 148
EP - 179
JO - תכנון
JF - תכנון
ER -
